קורובר בוריס הי"ד
גודל טקסט      
תעשייה
ישובי המועצה
תיירות
רבנות שומרון
פניות ציבור
יזכור
מועצה בחירום

קורובר בוריס הי"ד

 

תושב חומש

נרצח על ידי מחבל, בפיגוע דריסה על כביש שבי-שומרוןעינב

בכ' סיון תשס"א (11.6.01)

בן 59 במותו

הותיר אשה, בן ובת, נכדים ואחים

 הובא למנוחות בבית העלמין בנתניה

קורות חייו

בוריס, בן בלה וסולומון, נולד באוקראינה בה' בתשרי תש"ב (26.09.1941). אח ליעקב ולאיליה. במלחמת העולם השנייה, לאחר פלישת הנאצים לאוקראינה, עברה המשפחה לניז'ני טבול שברוסיה, ומאוחר יותר שבו לאוקראינה.
לאחר לימודיו התיכוניים המשיך בוריס ללמוד במכון הטכנולוגי בלנינגרד, אותו סיים כבעל תואר שני בהנדסת חשמל. בסיום לימודיו עבד במקצועו.
בוריס נישא לנינה, ולבני הזוג נולדו בת ובן – ויקטוריה ואיגור. בוריס היה יהודי גאה כל חייו בברית המועצות, וברוח זו גם חינך את ילדיו.
בחודש יולי 1992, אחרי כמה דחיות, אישרו השלטונות למשפחה לעלות לישראל. המשפחה הגיעה לעינב שבשומרון ובוריס החל מיד ללמוד באולפן לעברית ביישוב. במשך זמן מה הוא עבד בעבודות שונות לא מקצועיות, ולאחר שעבר קורס וקיבל תעודת חשמלאי מוסמך החל לעבוד במקצועו במפעל "לניאדו" בקיבוץ עינת.
לאחר זמן קצר בארץ עברה המשפחה לגור בחומש שבשומרון. בוריס אהב את המקום, וגם כשהחלו התנכלויות יומיומיות של מחבלים לא העלה על דעתו לעזוב. "סדר יום חדש היה בחייו", סיפר חבר ליישוב, "יום שני, משתדלים להגיע הביתה מוקדם ומתקשרים לרדיו רק"ע וזועקים את זעקת ארץ ישראל הנצורה. יום רביעי, אותו דבר, הפעם זה ערוץ שבע. וככה בלי שידענו היה לנו גם דובר. עניו, אלמוני, לא אחד שנדחף כדי שיראו אותו או ישמעו אותו, פשוט אחד שאהבת העם והארץ גדולה בליבו והוא חייב לזעוק ולהזעיק..."
ביום שני כ' בסיון תשס"א (11.06.2001) נהרג בוריס בתאונת דרכים בכביש משבי שומרון לחומש, תאונה שנגרמה בזדון ע"י מחבל.
בן 59 במותו. בוריס הובא למנוחות בבית העלמין בנתניה. הותיר אישה, בת, בן, נכדים ושני אחים.
"אנו זוכרים את יומך הראשון בארץ", ספד לבוריס חבר, "איך הגעת עם משפחתך ישר משדה התעופה לאולפן בעינב, ואיך שמחת בחלקך בקרוואן הפשוט שיכולנו להעמיד לרשותכם. ואנחנו עמדנו והשתוממנו מן האהבה שלך לעם הזה ולארץ הזאת שלא הכרת מעולם, אך אהבת אותה כאילו הייתה תמיד שלך..."
ספדה הבת ויקטוריה: "... אבי היקר נתן לי כיוון בחיים, פעם אחר פעם, מילה אחרי מילה, שיחה אחרי שיחה. אבי, שהאיר לי את נתיב חיי, הותיר אותי עם מטען עצום של רעיונות, ספקות, דעות – ואין מי שיגיד לי 'אל פחד, לכי עם האמת שלך'.
כל שכתבתי כאן הוא מכתב תודה לאבי, על כך שהיה איש גדול ואמיץ, איש חכם וחזק, איש ישר וטוב לב. וכל מילה במכתבי היא הודיה לה' על כך שנתן לי את הזכות לחיות במחיצת אבי 27 שנים נפלאות..."

ת.נ.צ.ב.ה

דרונט בניית אתרים